Chap. 205
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהוֹכִיחַ הַחוֹטֵא אוֹ מִי שֶׁיִּרְצֶה לַחֲטוֹא וְלִמְנוֹעַ אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ בְּמַאֲמָר הַתּוֹכָחָה וְאֵין רָאוּי שֶׁיֹּאמַר אַחַר שֶׁאֲנִי לֹא אֶחְטָא אִם יֶחֱטָא אַחֵר זוּלָתִי מַה לִי עִם אֱלֹהָיו, זֶה הֵפֶךְ הַתּוֹרָה אֲבָל אֲנַחְנוּ מְצוּוִּין שֶׁלֹּא נֶחֱטָא וְשֶׁלֹּא נַעֲזוֹב זוּלָתֵנוּ מֵאוּמָּתֵנוּ שֶׁיַּמְרֶה וְאִם הִשְׁתַּדֵּל לְהַמְרוֹת חַיָּיבִין אָנוּ לְהוֹכִיחוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ ואע''פ שֶׁלֹּא יָצָא עָלָיו עֵדוּת וְחִיֵּיב עָלָיו דִּין. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא יט, יז) ''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ'', וְנִכְנַס בַּצִוּוּי הַזֶּה שֶׁנּוֹכִיחַ קְצָתֵנוּ לִקְצָתֵנוּ כְּשֶׁיֶּחְטָא אִישׁ מִמֶּנּוּ לְאִישׁ וְלֹא נִטּוֹר בִּלְבָבֵנוּ וְלֹא נַחְשׁוֹב לוֹ עָוֹן אֲבָל נִצְטַוֵּינוּ לְהוֹכִיחוֹ בְּמַאֲמָר עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר דָּבָר בַּנֶּפֶשׁ. וּלְשׁוֹן סִפְרָא מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ הוֹכִיחוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁחוֹזֵר וּמוֹכִיחַ אוֹתוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יט, יז) ''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ'' אֲפִילּוּ אֶלֶף פְּעָמִים יָכוֹל אַתָּה מוֹכִיחוֹ וּפָנָיו מִשְׁתַּנּוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יט, יז) ''וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא''. וּכְבָר בֵּאֲרוּ חֲכָמִים שֶׁחִיּוּב מִצְוָה זוֹ עַל כָּל אָדָם וַאֲפִילּוּ הַפָּחוּת לַנִכְבַּד הוּא חַיָּיב לְהוֹכִיחוֹ וַאֲפִילּוּ קִלֵּל אוֹתוֹ וּבִזָּהוּ לֹא יָסוּר מִלְּהוֹכִיחוֹ עַד שֶׁיַּכֵּהוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה וְאָמְרוּ (גְּמָרָא עֲרָכִין טז, ב) עַד הַכָּאָה. וְיֵשׁ לְמִצְוָה זוֹ תְּנָאִים וּמִשְׁפָּטִים הִתְבָּאֲרוּ בִּמְקוֹמוֹת מְפוּזָּרִים מֵהַתַּלְמוּד. (קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, מַדָּע הִלְכוֹת דֵּעוֹת פ''ו):
205
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source